בסרט הדוקומנטרי האוטוביוגרפי “מחברות שחורות”, צולל שלומי אלקבץ אל תוך העשייה הקולנועית המשותפת ומערכת היחסים שלו ושל אחותו. באמצעות יומן קולנועי הוא חושף אותנו לרגע ים הכי אינטימיים של השחקנית, שעזבה אותנו יותר מדי מוקדם, כשנפטרה ממחלת הסרטן ב-2016.

החלק הראשון של הסרט מתרכז בעיקר בויויאן אמסלם, הדמות שבראו האלקבצים בהשראת אמם, שאותה גילמה רונית בשלושה סרטים. יחד עם העורכת ג’ואל אלכסיס שגם ערכה את הסרטים העלילתיים של האחים, שוזר שלומי אלקבץ את עלילת הסרט “לוקחת לך אישה” יחד עם חייו האישיים וזכרונות הילדות מבית הנעורים החיפאי שלו.

“ולקחת לך אישה”, סרט הביכורים של רונית ושלומי, יצא בשנת 2004 בשיא של אותו רנסנס קולנועי. באותה שנה עמוסה יחד עם “סוף העולם שמאלה”, “האושפיזין”, “מדורת השבט” ו”אור”. הסרט בלט בפסטיבלים בינלאומיים אך לא עשה רושם על מבקרי הקולנוע בארץ. המבקר מאיר שניצר ב”מעריב” כינה את המשחק של אלקבץ “מוחצן ומוגזם” וקרא לאלקבצים לגלות יותר איפוק.

התקשורת הישראלית לא ידעה איך לאכול את הסרט ואת סגנון המשחק של רונית באותה התקופה. כך למשל, בקטע ארכיון שמופיע בסרט “מחברות שחורות” ניתן לראות את דנה ויס שואלת את אלקבץ בזלזול מדוע לדעתה הסרט לא קיבל את האהדה שהיא ציפתה לו. אלקבץ מגיבה לה בצורה היחידה שהיא מכירה ואומרת לה שזה לא ממקומם של גברים אשכנזים לשפוט סרט על אישה מרוקאית.

ואכן, לקח קצת זמן לאלקבץ לקבל את ההכרה שמגיעה לה, “ולקחת לך אישה” עוסק באישה עגונה שנמצאת בנישואים לא מאושרים עם גבר שלא מתאים לה. הרבה לפני שמילים כמו “גזלייטינג” מצאו את דרכם למיינסטרים, אלקבץ הביאה קולנוע נשי שהתקשורת והמבקרים פה בארץ פשוט לא היו מוכנים לו. מלבד מועמדות על משחקה, הסרט לא קיבל שום הכרה בטקס פרסי אופיר של אותה שנה, אך כאמור, הייתה לו תחרות קשה.

יכול להיות שאם היה יוצא היום, “ולקחת לך אישה” היה גורף את כל הפרסים, אבל זה המחיר ששלימה אלקבץ על היותה קולנוענית פורצת דרך שהקדימה את זמנה. כמובן שההכרה שלה הייתה ראויה הגיעה בסופו של דבר, אם כי מעט מאוחר מדי בסרט “גט”, הסרט האחרון שלה בתור במאית לפני שמתה בטרם עת.

אך גם בשנה האחרונה לחייה, בעוד היא נלחמת במחלת הסרטן, התקשורת הישראלית שזלזלה בסרטה הראשון ב-2004 העדיפה להתעסק בסנסציות ב-2016. כך למשל בראיון בתוכנית “שש עם” יונתן ריגר ועודד בן עמי עושים “אמבוש” לשחקנית ושואלים אותה על פרשת משה איבגי, למרות שהיא בכלל באה לדבר על סדרה צרפתית חדשה בכיכובה. בתגובה לכך, אלקבץ בוחרת פשוט לעזוב את האולפן. מעניין לדמיין מה הייתה אומרת אלקבץ על האופן שבו מסקרת התקשורת את פרשת ארז דריגס למשל.

צריך לומר את האמת, התקשורת הישראלית מאז ותמיד לא ידעה איך להתמודד עם המורכבות של סרטי הקולנוע וכשהיא לא מתעלמת מהם רוב השנה, היא בעיקר בוחרת לעסוק בשערוריות פוליטיות ובדברים שאינם קשורים לסרט עצמו וזה רק נהיה יותר ויותר גרוע משנה לשנה. הקולנוענים הישראלים צריכים פשוט לעשות כמעשה אלקבץ ופשוט לעזוב את האולפן. ולגבי הקהל, אל תקשיבו למבקרים ולכתבים, פשוט תלכו לראות את הסרטים ותשפטו בעצמכם.

מחברות שחורות “ויויאן” – ייצא בבתי הקולנוע ב-9.12.2021

מחברות שחורות “רונית” – ייצא בבתי הקולנוע ב-6.1.2022