סרטו החדש והמהפנט של פולנסקי הוא אלגוריה למצבו המשפטי בארצות הברית ודעת הקהל עליו.
מאז שהייתי ילד קטן, רציתי להבין איך במאי בוחר את התסריטים שהוא רוצה לביים. לכשגדלתי, הבנתי שרוב בחירות הסרטים ורוב התעשייה הינה בחירה כלכלית. אך לפעמים, כאשר אומנים מספיק מבוססים כלכלית ומספיק מוערכים מצד חברות ההפקה, הם יכולים לבחור באילו סרטים הם ישתתפו.
זהו המקרה של רומן פולנסקי. רומן פולנסקי הוא אחד מן הבמאים המוערכים בהיסטוריה של הקולנוע ובין שלל סרטיו הפסנתרן, ירח מר והדייר. לעומת זאת, לפולנסקי ישנן בעיות אחרות. החל משנת 1977, פולנסקי מואשם בפדופיליה ואונס. עקב כך, פולנסקי לא יכול להיכנס לארצות הברית ללא מעצר ומבלה זמנו בצרפת מולדתו.
סרטו החדש של פולנסקי- “קצין ומרגל” (2019) הוא עיבוד סיפורו של משפט דרייפוס. דרייפוס, היה קצין בצבא הצרפתי שהואשם בריגול ועזרה לצבא הגרמני ונענש על כך בהגלייה למקום מבודד. הסרט מתחיל בסצינת הביזוי של דרייפוס בארמון ורסאי. הסרט איננו מתמקד בדרייפוס אלא בז’ורז’ פיקאר, קצין מודיעין אשר מגלה כי על דרייפוס הועללה עלילת שווא ומנסה להוציא הצדק לאור.
הסרט מבוסס על הרומן באותו השם מאת רוברט האריס, והתסריט הוא שיתוף פעולה בין השניים.
כפי שנכתב לעיל, פולנסקי מואשם באונס ופדופיליה. על פי גרסת פולנסקי, היחסים היו בהסכמה והמתלוננת התוודתה כי זייפה את גילה. לפיכך, פולנסקי טוען לחפותו. סרט זה, לדעתי, הוא אלגוריה על חייו ופרשת האונס בפרט. ראיה חזקה לכך היא התנהגותו של ההמון בסרט. במהלך הסרט, ההמון הצרפתי מוצג כברברי וצמא דם.
כך מרגיש פולנסקי ביחס אל דעת הקהל הכללית ואל התנועה הפמיניסטית בפרט. אני אקח סיכון ואומר כי האנטישמיות אשר מוצגת בסרט זה היא השוואה אל הפמיניזם המודרני ואל התנועה הפמיניסטית הפרוגרסיבית אשר במרכזה המימרא “מאמינה לך” אשר אומרת כי יש להאמין למתלוננות וקורבנות אונס גם לפני תשתית ראייתית וגם ללא תשתית ראייתית.
פולנסקי מרגיש כי נעשה לו עוול. המסר אשר עולה מן הסרט הוא כי אנשים לא מחפשים את הצדק והאמת אלא לתלות את השעיר לעזאזל. זהו מצבו של פולנסקי לטענתו. ומכיוון שאומנות היא כלי להעברת מסרים, רומן מנסה להגן על עצמו דרך אלגוריה קולנועית.
הטענה שטענתי כאן צריכה להילקח בעירבון מוגבל. זאת מפני שישנן עוד סיבות ליצירת הסרט. פולנסקי הוא יהודי צרפתי. זהו סיפור היסטורי אשר בין השאר אחראי לפתרונו של הרצל לבעית היהודים או כפי שאנו מכירים: מדינת ישראל. זהו גם סיפור קאנוני של האומה הצרפתית. כמעט מתבקש כי פולנסקי יביים וייצור את הסרט הזה. אך מדוע עכשיו? לדעתי כי זו האלגוריה והתסיסה המחודשת סביב פרשייתו על רקע תנועת me too.
לעניות דעתי, כתב ההגנה הוא יצירת מופת קולנועית ואחד מן הסרטים הטובים שיצאו השנה בעולם. הסרט זכה באריה הזהב בפסטיבל ונציה האחרון. ככל הנראה זהו כתב ההגנה היצירתי ביותר במאה ה21.
אני מודע לכך כי ישנה בעייתיות לאנשים לראות ולפרנס אדם אשר לא מוסרי לטענתם. אך לדעתי, צריך להקשיב גם לנאשם כדי להכריע בסוגיה. אני קורא מעל גלי הוויפי, ללכת ולראות סרט זה ולו רק בכדי כדי לשפוט בחוכמה.
כתב וערך: סתיו רז