עם סגירתו מאז פרוץ נגיף הקורונה, עולם התרבות ממשיך לשווע לעזרה ואנשיו אינם רואים עתיד באופק. בריאיון לאולפן ynet מספרים משה אדרי, מבעלי מתחם הסינמה סיטי, ורועי לוי, שבבעלותו מועדון הקאמל קומדי קלאב, על ההתמודדות עם המצב, בעוד שמנכ”ל תיאטרון “הבימה”, נעם סמל, מאשים את הממשלה ואת תעשיית הטלוויזיה בחוסר אכפתיות.
בעוד שמסעדות ממשיכות לעבוד במתכונת משלוחים וחנויות הרחוב נפתחו מחדש, עולם התרבות עדיין סגור מזה חודשים ארוכים עקב התפרצות נגיף הקורונה, וממתין לפתרון ממשי מצד הממשלה שיאפשר את פתיחת שעריו מחדש והשבת הפרנסה לכל עובדיו – אמנים, עובדי במה, יוצרים, טכנאים ועוד.
בריאיון לאולפן ynet, סיפר היום (ג’) הסטנדאפיסט ובעל מועדון הקאמל קומדי קלאב, רועי לוי, על הקושי לתחזק עסק תרבות בתקופה הנוכחית. “זה בעייתי מאוד, זה קשה. אוהבים להגיד – ‘אנחנו יצאנו ראשונים ונחזור אחרונים’ – ויכול להיות שלא כולם יחזרו. נראה מה יהיה. המצב לא פשוט”.
אתה חושב שבאיזושהי קונסטלציה היית מצליח לפתוח את המועדון בהתאם לתו הסגול, או שזה לא ריאלי?
“לא, בטח שלא. זה לא יחזיק הוצאות, ברמה הכלכלית – זה נועד לכישלון”.
משה אדרי, מבעלי מתחמי הסינמה סיטי, סיפר כי גם הוא לא אופטימי לגבי פתיחה של אולמות הקולנוע בישראל. “לא נראה לי שנפתח לפני שנה הבאה. דיברנו על זה עם שר האוצר, אין אופציה אחרת לצערי. זה לא שהממשלה אשמה, אני רואה מה קורה בעולם – באירופה ובארצות הברית. כולם שם מיהרו לפתוח ונסגרו. אז מחכים לשנה הבאה. אני מקווה שהמדינה תעזור לעולם התרבות כי בכל זאת זה אנחנו סגורים במאה אחוז מעל שנה”.
אתם מבינים יותר עכשיו את הנוקשות של משרד הבריאות כי ראיתם מה קרה בעולם?
“כן. אנחנו לא באים בטענות. אנחנו רוצים לשמור על הבריאות של הציבור ולפתוח עם ביטחון, ולכן אנחנו לא ממהרים ולא לוחצים. לפתוח ולהביא אלפי עובדים ולסגור זאת לא המטרה שלנו, ולכן פנינו לשר האוצר לעזרה, והוא בודק כרגע מה האופציות שלו, כי בכל זאת הוא עזר לענף התרבות, אבל רק מוסדות נתמכים. הוא עזר לכדורגל ולכדורסל אז אין סיבה שלתעשיית הקולנוע – שמוכרת פי 5-6 כרטיסים מכל מה שספרתי עד עכשיו – הוא לא יעזור…בכל זאת, אנחנו מביאים קהל גדול – מעל 20 מיליון צופים בשנה וזה קהל שמחזיק את כל המתחמים – לא רק בתי הקולנוע, אלא מאות בעלי עסקים שתלויים בנו כמו בגלילות, באר שבע, ראשון לציון ונתניה. אם אנחנו לא נפתח – הם גם לא יפתחו ובינתיים עשרות אלפי עובדים בחל”ת ולמדינה זה עולה הון עתק. לכן כשנפתח המדינה תחסוך עשרות מיליונים, אם לא מאות מיליונים”.
מאידך, מנכ”ל תיאטרון “הבימה”, נעם סמל, דווקא מלין על התעלמות הממשלה ממצב עולם התרבות, ומאשים בין היתר גם את ערוצי הטלוויזיה על חוסר תמיכתם בקולגות לעולם הבידור. “אני מאשים לא רק את הממשלה ואת ראש הממשלה, אלא גם את האופוזיציה שבתוך הממשלה, גם את האופוזיציה בכנסת, גם את חברינו בטלוויזיות על כל המסכים – רשת, קשת, התאגיד וכו’, וגם כמובן את כל התפוצות שלא עוזרות לנו. אין לנו לובי כמו שיש לקנייבסקי או לדרעי – בתי הכנסת פתוחים בחלקם, הישיבות פתוחות. אני מאשים את עם ישראל ואני מאשים את קובעי המדיניות שהשאירו את שר התרבות חילי טרופר לבד במלחמה. התרבות של מדינת ישראל לא מעניינת אף אחד”.
משה אדרי אמר כי אחרי שראה מה קורה בעולם הוא הצליח להבין למה לא פותחים פה את עולם התרבות. פתחו, ישר התחלואה עלתה וסגרו.
“אדרי הוא ידיד שלי ואני מאוד מעריך ואוהב אותו, אבל זה לא מדויק. טייוואן פתוחה, סלובניה פתוחה, סלובקיה פתוחה, סינגפור, הונג קונג, ניו זילנד, סקנדינביה, אפילו בניו יורק תיאטרוני פרינג’ פתוחים. תיאטרוני אוף-אוף ברודוויי. תנו לנו להכניס 200-300 איש באולם רובינא בהבימה או בהיכל התרבות. הפילהרמונית עשתה 10 קונצרטים בתקופת ההפוגה בין סגר לסגר, לא חלה אף אחד. אנחנו היחידים שיכולים לפקח על הקהל, אנחנו היחידים שיכולים לדעת מאיפה בא הקהל ואנחנו ערוכים. מישהו שכח אותנו…כנראה שאת קובעי המדיניות לא מעניינת בכלל התרבות, אבל אנחנו ננצח אותם. ואני גם בא בטענות לחברנו על מסכי הטלוויזיה. תזדהו איתנו. כ-250 אלף חברים שלכם נמצאים בחרפת רעב, בחל”ת. שחקנים, נגנים, רקדנים, טכנאים, פועלי במה, תנו להם עזרה. אנחנו לא דואגים אחד לשני, ולצערי הרב, שכחו את האדם ואת האמן”.
לקריאת הכתבה המלאה בYNET לחץ/י כאן