השנה היא 2001, הטלוויזיה הישראלית עוד לא יודעת ריאליטי מהו וז’אנר חדש של תוכניות שוטף את מסכי ארצנו. טלנובלות, קונספט שיובא מאמריקה הלטינית, עשה עלייה והפך את שעות הפריים טיים למרגשות. בהנחה שאתם מוכנים להתפשר על איכויות משחק, זורמים עם תפאורת קרטון ולא פיינשמקרים של עלילה. ברמת התוכן, הז’אנר טמן בחובו לא מעט הפתעות חיוביות, ושלל שחקנים מבוגרים ומבוססים זכו לחודשים ארוכים של משכורת יפה ועבודה לצד צעירים מבטיחים – במחיר ימי צילום ארוכים. אבל טלנובלה לא יכלה לקרוא לעצמה כזו ללא שיר נושא ממכר, והגל הישראלי הניב לא מעט כאלה – שזוכים גם היום לתהודה, אם ברמת הרמיקסים, הקאברים או סתם התפלשות נוסטלגית.
מאושרים
חלוצת הטלנובלות הייתה “לגעת באושר”, שעלתה באביב 2001 וגוללה את קורותיה של עפרה הענייה, שבמטרה לממן ניתוח לאימה הופכת לאם פונדקאית (סביר להניח שהיום יוצרי הסדרה לא היו ממהרים לכתוב על נושא טעון כל כך) ומתאהבת בנדב, מבלי לדעת שהוא אבי הבן שהיא נושאת ברחמה – קלאסי. לביצוע שיר הנושא נבחר אלי לוזון, ששנים מעטות לפני כן שר את שיר הנושא של הדרמה הקולנועית המוערכת “עפולה אקספרס” והפעם נדרש למשימה מסוג אחר. מאחורי הלחן עמד מיקי גבריאלוב, שמספר כי הבין מהר מאוד מי יכול לכתוב את המילים.
“שלחו אליי תסריט של כמה פרקים”, מספר גבריאלוב. “הרגשתי שאהוד מנור מתאים לזה. היו בתסריט כמה משפטים שעזרו לי להלחין פראזה מוזיקלית וכותרת מהותית של הרעיון. אחרי שיחה עם אהוד מנור זה כבר היה יותר ברור”.
התוצאה הייתה “לגעת באושר”, שיר הנושא של הסדרה בעלת אותו השם – מופת לקיטש זוגי ורומנטי שחתומים עליו יוצרי ענק בתרבות הישראלית. בהמשך ביצעה אותו גם אילנה אביטל, שגילמה בסדרה את לבנה עזר, דודתה של עפרה הפונדקאית האביונה. מבחינתה, מדובר באחד השירים הגדולים בקריירה שלה. “בפרק האחרון לקחו אותי לבצע את שיר סיום העונה, והיום גם סגרתי מעגל כי אני מופיעה עם אלי לוזון – המבצע המקורי”, היא מספרת על השיר שגם הופיע באלבומה “נוגעת באושר”. “זה אחד משירי העוגן שלי, משירי הבסיס. אני שרה אותו בחתונות ובהופעות. זו הייתה סדרה שיצרה היסטריה ברמות שעוד לא נראו בארץ, כנראה בגלל שהיא הייתה הראשונה”.
מאוהבים
נישאת על גלי ההצלחה של קודמתה, “לחיי האהבה” הפכה פופולרית לא פחות בקרב צרכני הטלנובלות. במרכזה עמד סיפור המרדף אחר הוכחת חפותה של רונה (סופי צדקה), בעלת קייטרינג דלפונה שמוצאת את עצמה מואשמת בפריצה ליקב לאחר שבאה במגע עם גורמים עבריינים – הו המתח. גם לשיר נושא זה הוזעק מיקי גבריאלוב, גדול מלחיני הטלנובלות בשלב זה (לפחות עד שהנרי נכנס לתמונה – ועל כך בהמשך), שוב למילותיו של אהוד מנור ז”ל.
“לחיי האהבה” – מיקי גבריאלוב ויפעת תעשה
“אחרי שכבר הלחנתי את ‘לגעת באושר’ וראו שהוא מאוד הצליח, מפיקי ‘לחיי האהבה’ ביקשו שאנסה שוב להלחין שיר שיעשה את העבודה’, מספר גבריאלוב, ולא ידע איזה להיט הוא עומד לייצר הפעם. “לא ידעתי מה יהיה גורלו, אבל שיר טוב שמושמע מדי ערב בטלוויזיה במשך הרבה זמן בסדרה מאוד אהובה, סביר להניח שיהפוך למוכר ואהוב”. הפעם בחר מיקי להיכנס גם לנעלי המבצע, ולצורך הזווית הנשית בשיר (שהרי מדובר בשיר אהבה שפונה לאישה) פנה ליפעת תעשה.
“לפני כן גרתי חמש שנים בארצות הברית, ותמיד התייחסתי לצופים בטלנובלות כנשים משועממות”, מספרת תעשה, שחזרה לארץ והוציאה תקליט זמן קצר בטרם עלתה “לחיי האהבה” לאוויר. “לראות טלנובלה היה אוי ואבוי מבחינתי. אז פנה אליי סולו יורמן, שהיה בזמנו המנהל של מיקי גבריאלוב, ואמר שמיקי רוצה אותי לפרויקט שלו. אני מאוד אוהבת את מיקי וישר קפצתי על ההזדמנות לעבוד איתו. אבל כל עניין הטלנובלה לא התחבר לי עם הז’אנר שלי, כי הוצאתי תקליט רוק. קבענו פגישה כדי לשמוע את הכימיה הקולית בינינו והקלטנו את השיר אפילו שחשבתי שהוא מאוד מתקתק”.
רק באירוע הפרמיירה של הסדרה גילתה תעשה שכמה חודשים לפני כן היא עשתה אודישן לתפקיד בסדרה (“רע מאוד”, לדבריה. ככה זה כששוכחים את הטקסט). אומנם לתהילת העולם המשחקית היא לא זכתה, אבל לנצח תחקק בזיכרון הקולקטיבי כקול הנשי שליווה את הסדרה.
“הייתי בהלם שכל כך אוהבים אותו. אני חושבת שגם מיקי”, היא אומרת. “זה היה מצחיק שהופעה שלו הייתה מתחילה ובאיזשהו שלב אנשים היו צועקים לו ‘לחיי האהבה!’. הבן אדם הזה כתב שירים גדולים בתרבות הישראלית, ופתאום אנשים מחכים ל’לחיי האהבה’. אבל זה היה בגלל ההצלחה של הסדרה”.
את מבצעת או ביצעת אותו בהופעות שלך?
” לצערי לא. בהתחלה זה היה לי קצת מוזר, כי זה שיר שונה ממה שעשיתי אז ואפילו חשבתי לעצמי ‘רק שלא יקלקל לי’. אבל זה הכל שטויות, חשבתי דברים כאלה כי הייתי ילדה אז”.
בסדרה עצמה, אגב, היא צפתה בעקבות לחצים חיצוניים.”בהתחלה לא צפיתי בה. כי זה היה בהוט או משהו ולא היה לי את הערוץ ששידר אותה”, היא מספרת. “ואז פתאום אנשים ניגשו אלי והתחילו לדבר איתי עליה, אז בגלל לחץ חברתי הבנתי שאני חייבת להיות מעודכנת, להגיב ולסנגר על החשקנים שם. אז כן, בסוף צפיתי יחד עם כל המשפחה שלי”.
הלא-רציניים
ואז העסק העלה הילוך. אחרי “משחק החיים” הזכורה לטובה (וד”ש לריקי גל, שביצעה את שיר הפתיחה) ב-2005 הגיעה “טלנובלה בע”מ” ושינתה את כללי המשחק. בניגוד לקודמותיה, שנותרו נאמנות לז’אנר, היא הייתה רוויית הומור ברנז’אי ופנים טלוויזיוני – כמצופה מטלנובלה אודות טלנובלה. היא לא לקחה את עצמה ברצינות, שילבה שלל עלילות מרכז ומשנה ומבלי להגזים – היוותה מופת לכתיבה טלוויזיונית. וככזו, את פניה הקדים שיר נושא שבישר שלב חדש באבולוציה של הז’אנר. לא עוד שירים רומנטיים בניחוח נרות ריחניים – אלא מסיבה.
“טלנובלה בע”מ” – הנרי
“הרעיון היה לייצר תרבות חדשה, בעצם המצאנו איזשהו ז’אנר ישראלי”, אומר מפיק הסדרה יוני פארן. “ראינו איזושהי מחויבות לצופים שלנו לא להיות ברורים מדי, צפויים או בנאליים. וזה נכון לגבי הסדרה וגם לגבי שיר הנושא שלה. אז חיפשנו ‘להביא יציאה’. פנינו לכל מיני אמנים ‘קלאסיים’, אבל מתוך רצון להעיז יותר, וזה אמר להתפתח ממקומות שמרנים אל מקומות נועזים, והלכנו על הרעיון של קלאבינג”.
למשימה גויס המפיק הנרי (אלי מזרחי), אז עוד מוזיקאי צעיר שזכה לתהודה טרייה באירופה, ויחד עם פארן כתב את מילות השיר “על המסך שלי”, ששרה שותפתו, הזמרת ניקה. כך נולד אחד מלהיטי הטלנובלות הגדולים לא מעט בזכות שורת הפתיחה הזכירה במיוחד “בואו לראות אותי מתה בין שמונה לתשע, ולא יקרה לי כלום”. כי הרי בטלנובלה, הסוף של הפרק הקודם הוא ההתחלה של הבא בתור והתפתחות משמעותית בעלילה – אין.
“הסבירו לי שזו סדרה על מן גיבורה כזו שחיה חיים מאוד דרמטיים שעולים על כל דמיון”, מספר הנרי. “אז לפי תסריט כתוב וחומרים מצולמים שראיתי אחר כך חשבתי על הסיפור של הגיבורה. הטקסט יצא באמת לא טיפוסי לטלנובלה. פתאום יצא שיר שקצת צוחק על הז’אנר ולא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. בזמנו הייתי מופיע עם מיקה ופתאום ראינו שהשיר ממש מטריף אנשים בהופעות. הבנתי שנהיה עניין סביבו כשבשעה מסוימת הייתי שומע אותו מטלוויזיות בכל הבתים ברחוב שלי. היום כל אחד צופה בסדרה שלו בזמן שלו, אז זה עוד היה קצת שונה. אני לא מבצע את השיר הזה בהופעות, הפעם האחרונה שעשיתי את זה הייתה לפני 7 או 8 שנים. אבל ללא ספק הוא סידר לי הצעות, עבודות ופרויקטים בקולנוע ובטלוויזיה עד היום”.
האלופים
אותו צוות נקרא גם לטובת שיר הנושא של “האלופה”, טלנובלת הכדורגל המתוחכמת עם יהודה לוי, עפר שכטר, עדי הימלבלוי וורד פלדמן. הנרי כתב גם לה את שיר הנושא עם השם המתבקש – “האלופה”. “שמחתי שפנו אליי שוב”, הוא אומר. “בגלל שזו סדרה על כדורגל, הקלטתי מן שיר אוהדים כזה, שאתה לא יודע אם שרים אותו לבחורה או לקבוצה. הסקיצה נשארה בקולי, כמו שהיא הוקלטה במקור. יוני פארן ממש אהב אותה, אבל רצה משהו גרנדיוזי יותר אז הבאתי את קלייר מקנאג’י מהאופרה הישראלית, זמרת אופרה מקצועית. “ישבתי ביחד עם הנרי בסטודיו וממש בנינו את השיר אחד לאחד ביחד”, אומר פארן.
איכשהו, במסגרת “האלופה” נולד גם שיר תת-נושא שהפך ללהיט לא צפוי. חדי הזיכרון וחסרי החיים שביניכם יזכרו ודאי את סיפור אהבתם האסורה של סער פדידה ומיטל אוגינסיאן. עלילה מרכזית שכמעט ודרשה ייצוג מוזיקלי משלה. “אמרתי לדרור נובלמן ‘כתוב לי עכשיו שיר ליהודה לוי, כי זה יהיה פגז”, אומר פארן. “אף אחד לא חשב שזה יהפוך לכזה שיר היסטרי. צחקו עלי כשאמרתי שיהודה לוי ישיר בסדרה”.
התוצאה הפכה להיט לא צפוי, ואפילו הזמר איתי לוי הקליט אותו כשיר משלו באלבומו האחרון “זמן שכתבתי את השיר לא ניחשתי ולו לשבריר שנייה שהוא עומד להפוך לכזה להיט גדול”, אומר נובלמן. “אני נותן פה את כל הקרדיט להנרי, שהצליח לעשות את הבלתי יאומן, וליהודה לוי שהכריזמה והכישרון שלו יצרו את הקסם. זה שיר שנכתב באמת במהירות ההקלדה שלו, לא הקדשתי לו שום מחשבה. היה אמור להיות בדיחה ותו לא, והפתיע את כולם. אם הייתי יודע שיצליח ככה הייתי כותב עוד בית”.
