אריאל בלוך (שי אביבי) הוא תעשיין אמיד בשנות החמישים לחייו, רווק נטול ילדים. כשחברתו מתקופת האוניברסיטה (אסי לוי) מבקשת לפגוש אותו, הוא לא שש לקראתה, אך מתייצב בכל זאת. בפגישתם, מי שהייתה אהובתו לפני עשרים שנה, מספרת לו שני דברים מפתיעים: הראשון, כאשר נפרדו הייתה בהריון ונולד להם בן שעליו לא סיפרה לו מעולם. ילד מקסים ומיוחד שקצת דומה לו. הדבר השני שתספר לו עתיד לשנות את חיו. זוהי קומדיה עצובה ואבסורדית העוסקת בהורות, בתחושות של פספוס והחמצה, ובקבלת הזדמנות שנייה.
שבי גביזון (שורו, חולה אהבה משיכון ג, האסונות של נינה) כותב שההשראה לסרטו החדש היה חשבון הנפש ושאלות שהתעוררו אצלו במהלך הליך הגירושין שלו.
גביזון כותב: “התעוררו בי שאלות מטרידות: איך ייראו חיי מעכשיו, ובמיוחד, איזה אופי יישא הקשר עם ילדיי. שאלתי את עצמי איזה אבא הייתי עד היום, ואיזה אני הולך להיות. מתוך הלך רוח זה נולד הרעיון לתסריט של “געגוע”.
“געגוע” מנסה לבדוק את מושג ההורות: הורות אידאית אל מול הורות קונקרטית והורות למען עצמה מול וויתור ונתינה.
“געגוע” רצוף כולו במעמדים אבסורדיים, כי דווקא בהם מתאפשרת נגיעה עמוקה ברגשות, מבלי ליפול למלכודת הרגשנות והקלישאתיות. אולי משום כך הרשיתי לעצמי בפעם הראשונה להיות מובל עד הסוף בידי כאב אחד ותשוקה אחת.
“קומדיה עצובה מאוד”, היא כנראה הכותרת ההולמת יותר מכל סרטי את “געגוע”.
הסרט זכה בפרס התסריט ובפרס חביב הקהל בפסטיבל הקולנוע בירושלים,
זוכה פרס חביב הקהל במסגרת “ימי ונציה” פסטיבל הקולנוע בונציה.
עם: שי אביבי, אסי לוי, נטע ריסקין
במאי ותסריט: שבי גביזון
מפיקים: חיליק מיכאלי, אברהם פרחי, תמי ליאון, שבי גביזון, משה אדרי, לאון אדרי
צלם: אסף סודרי
עריכה: טלי הלטר שנקר
Be the first to comment