קלוד לנצמן נולד בפריז. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת במחתרת הצרפתית וזכה לעיטורים רבים. את השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטת טוביגן שבגרמניה, שם למד פילוסופיה. Later in his career, he served as a lecturer in French literature and philosophy, however, he devoted most of his teaching to the field of journalism.
Lenzmann took his first steps in the field of cinema in the early 1970s. his first film – “Why Israel” (1972) – documented his journey across Israel, במהלכו הנציח מפגשים עם אזרחים ממוצאים שונים ומשכבות חברתיות מגוונות. שאיפתו הקולנועית והחברתית היתה ליצור תמונת מצב של המציאות הישראלית על כל מורכבותה ורבדיה השונים.
Film production “holocaust” (1985), Lanzmann's most famous film, lasted 11 Years, and the raw footage amounted to 300 filmed hours. הסרט עוסק בתיאור מפורט ודקדקני של תהליך השמדתו של העם היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה, זאת על ידי ראיונות עם ניצולים ועם פושעים נאצים (שחלקם תועדו במצלמה נסתרת). העדויות הקשות של הניצולים, Or by the Germans themselves, Presented against close-up shots (Close-up) Of the interviewees, Without any use of archival materials illustrating the events described. The length of the film – Nine and a half hours – He is also considered an exception in the film world.
More of Lanzmann's films: “Tse”To” (1994) – A film attempting to examine through the Israeli army the changes that have occurred in the status of the Jewish people – From a persecuted minority to a state that protects its citizens, “Sobibor” (2001) – סרט על מרד האסירים היהודים שפרץ במחנה ההשמדה סוביבור באוקטובר 1943; “אחרון הלא הצדיקים” (2013) שמגולל את סיפורו של הרב בינימין מורמלשטיין שהיה פעיל יהודי וראש היודנרט בגטו. In the same year, he also received a certificate of appreciation for his extensive work at the Berlin Festival. About a year ago, his film “Napalm”, which dealt with North Korea and was screened at the Cannes Festival and the Jerusalem Festival last year. יצירתו האחרונה היא סדרה בת ארבעה פרקים שעלתה השנה בשם “ארבע אחיות”, שעסקה בנשים ששרדו את השואה.
in the year 2011 יצאה בעברית האוטוביוגרפיה שלו “הארנב מפטגוניה” שהיה לרב מכבר בצרפת. בספר הוא מתאר בהומור אירועים ששינו את חייו, החל מלחימתו בשורות המחתרת הצרפתית ועד הזוגיות הארוכה עם סימון דה-בבואר. בספר הוא גם מתאר את ביקוריו הרבים בישראל ואת תהליך עשייתו של הסרט “holocaust”.
בשנה שעברה פקדה אותו טרגדיה כאשר בנו מאשתו השלישית נפטר בגיל 23 ממחלת הסרטן.
Read the full article in Ynet click here
