17 שנים, לפטירתה של שחקנית התיאטרון והקולנוע:רחל אטאס

17 שנים, לפטירתה של שחקנית התיאטרון והקולנוע:רחל אטאס
היום מלאו 17 שנים, לפטירתה של שחקנית התיאטרון והקולנוע:רחל אטאס.
רחל נולדה בארץ ב:24.7.1934,
בשנת 1953 שיחקה בתיאטרון הבימה בהצגה:”זעקי ארץ אהובה”בה הישתתפו בין השאר:אבנר חזקיהו,שמעון ישראלי,זהרירה חריפאי,גדעון זינגר ועוד.
בשנים 1956-7שיחקה בתיאטרון דו רה מי באופרטה “שולמית”שהיתה האופרטה הראשונה בישראל,לצידה שיחק סעדיה דמארי(אחיה של שושנה)
לאחר מכן שיחקה בתיאטרון הסמבטיון שייסדו,מורדכי בן זאב וזאב ברלינסקי.
בשנת 1960 הישתתפה ושרה במופע היו היו זמנים,מצעד פזמוני הישוב(הועלה בהיכל התרבות והונצח בשני תקליטים)
שם הופיעו גם:אבנר חזקיהו,יוסי בנאי,יונה עטרי ואורי זוהר והמנצח:יצחק/זיקו גרציאני.
במאי 61 עם היפתח “החמאם” על ידי דן בן אמוץ וחיים חפר,שיחקה ב:”משלי ערב” יחד עם אורי זוהר,אריק איינשטיין ועליזה רוזן ולאחריה בהצגה/מחזמר:”תל אביב הקטנה” כ6 שנים אחרי הפעם הראשונה בה הועלתה אז עם:יוסי בנאי,אבנר חזקיהו,יונה עטרי וכעת עם אריק איינשטיין ועליזה רוזן.
ב1964 הישתתה במחזמר “שלמה המלך ושלמי הסנדלר”לצד אילי גורליצקי ויונה עטרי,שם גם שיחקה וגם שרה.
ב1966 שיחקה בבימה ב”אוליבר”
ב1967 ב”פישקה החיגר”לצד יעקב בודו
ב1969 ב:עצור את העולם אני רוצה לרדת”לצד ישראל גוריון
ב1971 בהצגה “הקורקבן”לצד:דובי גל,עמוס טל שיר,שולה חן.
קצת אחרי אמצע שנות השבעים ,הישתתפה רחל בתוכנית הטלויזיה:הילדים משכונת חיים לצד שחקנים ותיקים כמו:אריה אליאס,ז’ק כהן,ששון גבאי,יצחק חלוצי וילדים בגילאים שונים גם גילמה בחן רב את אמא של יוני(אלי מילמן)
בסוף שנות השבעים שיחקה לצד בעלה דוד ברוך, בהצגה”פתי מאמין לכל דבר”
ב1983 הישתתפה בהצגה/מחזמר:”כמו ציפורים”שכתב וביים יוסי בנאי,שם הופיעו בין השאר אברהם מור,יואל ליבה וזמר צעיר ואלמוני בשם:אהוד בנאי.
לאחר מכן דיבבה מספר סרטים מצוירים בדמויות שונות.
בקולנוע הישראלי הישתתפה בסרטים:רק בלירה,נס בעיירה,חמש חמש,המובטל בטיטו(גם לצד בעלה דוד ברוך)
בשנות השישים רחל שניחנה בקול ערב, הקליטה ושרה שירים,
שחלקם נשמעים ואהובים עד היום כמו:חיימקה שלי,טנגו כפר סבא,בסרט חמש חמש מ1980 ועוד(,כבר ב1959 ייצא תקליט משותף לה ולשמעון בר בו שרו משירי נעמי שמר)
דיסק אוסף לזיכרה ייצא כשנה, לאחר פטירתה בשנת 2005.
רחל אטאס הלכה לעולמה ב:25.11.2004
יהי זכרה ברוך.
כתב: יוסי חזן